ClickCease
 

חלוקה שוויונית בין הורים במזונות|מאת עו"ד מיה גד מסטיי

מתי מתקיימת חלוקה שוויונית בין ההורים במזונות ילדיהם בהתאם להכנסתם -"לא עוד עול הפרנסה על האב לבדו" ידוע לכל, כאשר בני זוג חיים בצוותא הם חולקים שווה בשווה את עול גידול ילדיהם. מצב זה משתנה מהותית כאשר בני הזוג נפרדים ובאים בשערי מוסד הגירושין או כאשר הם חיים בנפרד גם לתקופה מסוימת עד שיקבלו החלטות לגבי עתיד הקן המשפחתי. לרוב, במצב דברים זה הופך האב למקור הפרנסה העיקרי (לפי הדין הדתי – עברי), כאשר נאלץ הוא לרוב באופן בלעדי כמעט לשאת במזונות ילדיו הקטינים.

זוהי אם כן, סוגיה מעניינת ואף חסרת הסכמה ביחס למידת האחריות והנטל בו צריכים לשאת בני זוג לעניין פרנסת ילדיהם עם פירוק מוסד הנישואין.


סוגיית מזונות ילדים וחלוקת עול הפרנסה בין נשים וגברים הנהוגה בדין הדתי-העברי (לפיה העול העיקרי הוא על האב) למעשה הובילה, בין היתר, לרצונו של המחוקק לתקן את ההפליה. ישנו רצון לבאר את החוק באופן בו תהייה חלוקה שוויונית –בין ההורים, לפי הכנסותיהם. פרשנות זו מתחייבת הן בשל מקומו וחשיבותו החוקתית של עקרון השוויון בחברה הישראלית והן לאור העובדה כי כיום אמהות רבות עובדות ומפרנסות את עצמן ואת ילדיהן ואינן תלויות עוד בבן זוגן. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לאמץ פרשנות זו הן מכוח אימוץ חזקת השוויון בין המינים בחקיקה והן מטעמים של הרמוניה חוקתית. בית המשפט לענייני משפחה בישראל אינו רואה עוד בעין יפה, אישה אשר מסוגלת הן מבחינה אישית ושיכלית והן מבחינת כושר פיזי לצאת לעבוד אולם מבחירה אישית מחליטה להישאר בדלת אמותיה ולהסתפק בשיעור המזונות אשר משולם מידי חודש ע"י בן זוגה. השופט גרניט מבית המשפט לענייני משפחה בת"א קבע לאחרונה כי סירוב אישה לצאת לעבודה ולהקל על בן זוגה בעול פרנסתו, פרנסת הילדים ומזונות האישה – נגועה בחוסר תום לב בסיסי. על פי פסיקתו יש להתחשב ב"עושרו" של כל הורה, ככל שהילדים צריכים לקבל את צריכהם מההורים ולא רק את צריכהם החיוניים. על כן, יש הסבורים שאין עוד משמעות לדין הדתי-העברי המבחין לעניין המזונות בין גילאי הילדים הקטינים.

בעבר היה זה מובן מאליו שעול פרנסת המשפחה מוטל על הגבר וכלל לא היה מקובל בחברתנו שאישה תצא לעבוד, שכן 'מקומה הטבעי' היה בבית, כאשר תפקידה המרכזי נסוב סביב גידול הילדים ואחזקת הבית. היום יותר מבעבר, קיימת מוטיבציה גבוהה לנשים רבות לצאת ממעגל האבטלה ולהשתלב בשוק העבודה. וכך, כאשר מחליטים בני זוג על פירוד בעידן המודרני של ימינו מסתמנת מגמה חדשה, ומבורכת שבה נשים לא מוכנות עוד לתת יד לכך שתהיינה כרוכות סביב הגבר ובמטה לחמו. והן פועלות בכדי לקדם את עצמן ואת ילדיהן לאופק בריא, שקט וחינוכי יותר. כמובן שישנם מקרים בהם, עם כל הרצון הטוב, אישה לא יכולה ו/או אינה "בנויה" (נפשית /ריגשית ו/או אישית) להתנהל לבדה. ואז לרוב ההלכה "עולה איתו ואינה יורדת", מסייעת לה ולילדיה. כמובן עד גבול מסוים. כי גם אותו גבר צריך להמשיך בחייו.

ידוע וברור שגם מבחינת הראייה חברתית לא נותר עוד הרבה מקום לתפיסה הארכאית, לפיה מקומה של האישה במטבח. נשים רבות מנהלות חיי קריירה ונוטלות תפקידים מרכזיים במוסדות פיננסיים וניהוליים בחברה. לפיכך, עתה ביתר שאת עולה השאלה מה חלקה של האישה בפרנסת המשפחה, האם האישה מחויבת לצאת לעבוד וכפועל יוצא כיצד הדבר ישפיע על שיעור מזונות הילדים בו ישא בן זוגה מידי חודש בחודשו. השאלה אינה נוגעת רק בנשים בעלות קריירה פעילה, אלא אף בנשים היכולות ומסוגלות מבחינת כישוריהן לתמוך בפרנסת המשפחה וגם בנשים שיש להן מקורות פרנסה אלו או אחרים ללא שיהיו בידיהן כישורים מיוחדים לעניין יכולת פרנסה.

יכולת פרנסה וסירוב לתת גט מצד אישה הם עילה להפחתת מזונותיה

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק הפחתת מזונות לבעל אשר אשתו הינה בעלת תואר שני וכישורי פרנסה, המסרבת להשתתף בעול הפרנסה מחד ומסרבת לתת לו גט מאידך. במקרה זה מדובר באשה צעירה שכוחה במותניה ויש ביכולתה לתרום לעול הפרנסה. למרות זאת ולמרות האיבה הקשה ששררה בין בני הזוג, סרבה האישה לתת לבעלה גט במשך שלוש שנים. באופן זה המשיכה ונהנתה האישה מתשלום מזונות עבור עצמה כשבעלה הוא בעלה "על הנייר בלבד". כל זאת בזמן שהיא לא עושה ולו צעד קט לכיוון שלום בית או לכל הפחות מבקשת שלום בית. לפיכך, פסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כי סירוב האישה לצאת לעבודה במקרה זה ולהקל על עול הפרנסה נגועה בחוסר תום לב בסיסי, משום שנראה כי כל עוד האישה תמשיך ותקבל מזונות, היא תעמוד בסירובה להתגרש.


תוכן האתר ניתן לציבור הרחב לתועלת קבלת אינפורמציה כללית בלבד, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי יחידני, הניתן על ידי עורך דין.


תוכן האתר ניתן לציבור הרחב לתועלת קבלת אינפורמציה כללית בלבד, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי יחידני, הניתן על ידי עורך דין.